בתי החלומות של תל אביב

בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת, במסגרת גלי העלייה השלישית, הגיעו יהודים רבים לארץ ישראל. חלק נכבד מהם בחר להתיישב בעיר העברית הראשונה שבאותן שנים הייתה שכונה קטנה מחוץ לחומות יפו והתפרסה סביב רחוב הרצל.
עקב הגידול המהיר באוכלוסייה, החלה תנופת בניה של בתי מגורים ומבני ציבור שבעקבותיה התרחבה העיר צפונה לאורך רחוב אלנבי ושדרות רוטשילד. 
האדריכלים של אותה תקופה ניסו ליצור סגנון בנייה מקומי ומקורי שישקף את הפסיפס האנושי של תושבי הארץ. לשם כך, הם אימצו את הסגנון האקלקטי ׁ(לקטני) המשלב סגנונות בנייה אירופאים עם סגנונות אוריינטליים וערביים. אך בשונה מהזרם האקלקטי העולמי, בתל אביב שולבו גם מוטיבים קישוטיים השואבים השראה מהתרבות היהודית ומארץ ישראל המקראית. בתים אלו כונו "בתי חלומות" כיוון שנראו כמו טירות קסומות שנשלפו מעולם האגדות. הנה כמה מהבולטים שביניהם:

1. בית הפגודה 

'נער הפוסטר' של בתי החלומות, הוא אולי הדוגמא המובהקת ביותר לסגנון האקלקטי המשלב ערב רב של סגנונות אדריכלות ותפיסות ארכיטקטוניות שונות.

הבית הממוקם בכיכר המלך אלברט שמסביבו נבנו בתי חלומות נוספים, תוכנן בהשראת פגודה מזרח אסייתית ומכיל אלמנטים עיצוביים רבים ומוטיבים קלאסיים ומוסלמים כגון קשתות, עמודים דוריים וגג משופע המזכיר פגודה יפנית. ב- 1935 הותקנה בבניין מעלית, הראשונה בבית מגורים בתל אביב.
הבניין הנחשב בעיני רבים לבית המגורים היפה בעיר, הוכרז כמיועד לשימור מחמיר כבר לפני יותר מעשרים שנה ומאז שומר ושופץ.
כתובת: נחמני 20  אדריכל: אלכסנדר לוי
שנת הקמה: 1924  שימוש: מגורים

2. בית ביאליק 

וילה רחבת ידיים דמוית טירה שנבנתה עבור המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק והפכה ברבות השנים לאחד מהבתים המפורסמים והחשובים בהיסטוריה התל אביבית.
ביאליק שבחר להשתקע בעיר העברית הראשונה ואף למתג אותה ככזאת, היה מעורב לפרטי פרטים בתכנון ועיצוב הבית שנבנה בסגנון אקלקטי עם השפעות מזרחיות ומערביות כאחד: קשתות מחודדות, עמודים בסגנון יווני, מרצפות מעוטרות וצריח עם כיפה על גגו. עיצוב הפנים משופע באריחי קרמיקה מצוירים במוטיבים וסמלים מהמקרא.
בגן המקיף את הבית ניטעו צמחי ארץ ישראל שונים ובהם שבעת המינים. הבית ממוקם במתחם אשר הוכרז על ידי אונסקו כאתר מורשת תרבות עולמית. 
כתובת: ביאליק 22  אדריכל: יוסף מינור 
שנת הקמה: 1925  שימוש: מוזיאון ביאליק

3. מלון גינוסר (מלון בן נחום)

מלון היוקרה הראשון בתל אביב. מלון גינוסר תוכנן בסגנון האקלקטי המשלב מוטיבים מזרחיים עם אלמנטים של האדריכלות הקלאסית מתוך רצון לחבר בין מזרח למערב וליצור סגנון מקומי אישי. המלון כלל כ- 25 חדרי אירוח, טרקלין, חדרי מנוחה וקריאה, אולם אירועים וחדר אוכל. החזית הפונה לשדרות רוטשילד, משופעת בקשתות ומרפסות הפונות לשדרה ששימשה בזמנו כגינה ציבורית. בחזית לרחוב אלנבי, מוקמו חדרי הארחה. את שני האגפים מאחד מעין צריח עגול שבראשו מתנוססת כיפה.
לאחר שנים של הזנחה, עבר הבניין הליך שימור מחמיר. במהלך עבודות השיקום נחשפו ושוחזרו ציורי מרצפות ועיטורי קיר. 
כתובת: אלנבי 118/שד' רוטשילד 32  אדריכל: יהודה מגידוביץ' 
שנת הקמה: 1921  שימוש: מסחר ומשרדים

4. בית השגרירות הרוסית (בית לוין) 

מהמבנים המפורסמים והיפים בעיר שאף נחשב לאבן דרך בתולדות השימור העירוני וסימן את תחייתה המחודשת של השדרה הראשונה בתל אביב. 

הבניין המפואר שנבנה עבור משפחת לוין האמידה כוילה עירונית, מתאפיין באדריכלות אקלקטית קלאסית. עתיר בקישוטים וסמלים בסגנון הרומנטי. הבית מוגבה מסביבתו ומוקף גינת נוי, בפינתו מגדל ובראשו פגודה. המעקות מעוצבים כחנוכייה ואת החלונות מקשטים עמודים קורינתיים. בחזיתות משובצים אריחי קרמיקה צבעוניים המציגים נופים מארץ ישראל וסיפורים מהתנ"ך. בחזית הפונה לאלנבי ציור העיר ירושלים. לאחר קום המדינה שכנה בו שגרירות ברית המועצות עד לניתוק היחסים הדיפלומטיים עימה ב- 1967.

בחלוף השנים הוכרז כמבנה לשימור. ב- 1991 החלו עבודות שחזור ושיפוץ המבנה ובסיומן הושבה לו תפארתו המקורית.
כתובת: שד' רוטשילד 46  אדריכל: יהודה מגידוביץ'
שנת הקמה: 1924  שימוש: קרן הישג - פעילויות פילנתרופיות

5. בית ברלין פסובסקי (בית התאומים)

אחד מהמבנים הייחודיים החריגים והנדירים בנוף התל-אביבי.
הבניין שנבנה כבית מגורים בסגנון ניאו-קלאסי תוכנן כשני מבנים נפרדים וסימטריים שקשת מונומנטאלית הבנויה מעמודים עם כותרות יווניות מחברת בין שני חלקיו.
המבנה מתאפיין בפרופורציות מושלמות, באלמנטים ארכיטקטוניים ניאו קלאסיים בשילוב אדריכלות מודרנית שאחת מהן היא חשיפת חומרי הבנייה 'לבני הסיליקט' המסותתות למשעי והשימוש בהן כמוטיב דקורטיבי.
בתחילה הוא נבנה כמבנה חד-קומתי. ב- 1925 הורחב ונוספו לו 2 קומות נוספות וחדרים על הגג. הבניין שימש בין השאר כביה"ס הראשון לאדריכלות בתל אביב. ב- 2002 עבר שיפוץ נרחב במסגרת פרויקט 'רובע העיר'.
כתובת: רחוב מזא"ה 9-7  אדריכל: יוסף ברלין
שנת הקמה: 1922  שימוש: מבנה ציבורי

6. מלון נורדאו 

הבניין הורדרד עם הכיפה הכסופה המתנוססת על ראשו, הינו אחד מהמבנים האייקונים והאהובים ביותר בתל אביב.
הבניין שתוכנן מראשיתו לשמש כבית מלון ואוחז עד היום בתואר המלון הפעיל הוותיק בעיר, נבנה בסגנון אקלקטי מרכז אירופי בשילוב אלמנטים יהודיים ומזרחיים. הנוכחות המרשימה שלו נובעת ממיקומו במפגש הרחובות נחלת בנימין וגרוזנברג.
גודלו, מורכבותו והכיפה בפינת הבניין הבנויה בצורת פעמון, הפכה אותו בשנותיו הראשונות לנקודת ציון פופולארית בתל אביב. הוא הופיע על גלויות היסטוריות רבות ומככב עד היום בתערוכות צילום של העיר הלבנה. הוא אפילו זכה לדגם מוקטן באתר מיני ישראל.
כתובת: נחלת בנימין 27  אדריכל: יהודה מגידוביץ'
שנת הקמה: 1925  שימוש: בית מלון

7. בית רבקה גרינוולד 

האדריכל הנודע יהודה מגידוביץ שהיה מהנדס העיר הראשון של תל אביב וחתום על בתי חלומות רבים בעיר, תכנן עבור בני הזוג רבקה וויקטור גרינוולד בית מגורים פרטי בסגנון האקלקטי. לשם כך, נבנתה מרפסת חזיתית סגורה ומוארכת 'ארקר' שהקנתה לבית חזות של ארמון קטן.
ייחודו של הבית טמון בעיצוב הפנים המרשים והמושקע הכולל ציורי קיר נפלאים, ריצוף צבעוני ועבודת נגרות משובחת. עיצוב פנים הבית הופקד בידי מעצב פנים, דבר שלא היה נהוג באותה עת. כל חדר נצבע בצבע אחר והיה בעל יחוד סגנוני משלו. ב- 1934 נוספה לבית קומה שנייה בתכנונו של האדריכל קרל רובין.
ב- 2008 עבר הבניין תהליך שימור כחלק ממתחם מגדל הבנק הבינלאומי הניצב מאחוריו.
כתובת: שד"ל 4  אדריכל: יהודה מגידוביץ'
שנת הקמה: שנות העשרים  שימוש: מכללת עלמא, בית לתרבות עברית

8. בית זלצר (בית הכתרים) 

אחד מבנייני המגורים הגדולים והמפוארים ביותר שנבנו באותה עת בתל אביב.
המבנה בן שלוש קומות, בעל שתי כניסות נפרדות ושני גרמי מדרגות. במפלס הגג נבנו שני חדרים המעוטרים כל אחד בארבעה כתרים. חזיתו הסימטרית והמרשימה מרובה באלמנטים קישוטיים ומתאפיינת בסגנון האקלקטי עם השפעות ניאו קלאסיות וערביות. הקישוטים המרהיבים המעטרים אותו מקנים לו מראה ססגוני וייחודי בנוף. 
בשנת 2012 החלו עבודות שיפוץ המבנה שהוגדר לשימור מחמיר הן בשל חשיבותו כמבנה במיקום מרכזי והן בשל ערכיו האדריכליים. 
כתובת: אלנבי 19  אדריכל: יצחק שוורץ
שנת הקמה: 1926  שימוש: מגורים ומסחר

9. בית סקופסקי 

מכל האדריכלים שפעלו בתל אביב באותם שנים וניסו ליצור סגנון ארץ ישראלי אותנטי, המאגד בתוכו מוטיבים מערביים, מזרחיים ומקראיים, היה יהושע צבי טבצ'ניק הסמן הקיצוני ביותר.
נאמן להשקפתו, הוא תכנן עבור יהודה סקובסקי את הבית בעל העיצוב הייחודי והמגונדר למדי. עם בנייתו כלל הבניין אלמנטים ארצישראליים ותנ"כים רבים, בהם תבליטים של מנורת שבעת הקנים, עיטורים בצורת מגן דוד, ויטראז’ים צבעוניים של דקלים, עצי תמר, רימונים, מעקות דמויי קרנות המזבח מבית המקדש ושני כדים גדולים שניצבו בחזית הבניין. כל זאת בשילוב אלמנטים מסגנון האר-נובו.
במרץ 2012 החל שיפוץ המבנה, במהלכו התגלו על תקרות וקירות הבניין ציורי קיר של נופים, עצים, פרחים ופירות שאינם מוכרים בבניינים אחרים בת"א. 
כתובת: נחלת בנימין 5  אדריכל: צבי יהושע טבצ'ניק
שנת הקמה: 1921  שימוש: מגורים ומסחר

10. בית אוסישקין 

מבנה רב רושם שתוכנן כבית מגורים עבור מנחם אוסישקין מראשי הציונות.
הבניין בסגנון איסלמי אקלקטי שתוכנן במקור ע"י אלכסנדר לוי, מתאפיין בחלונות טריפוריים מחודדים עם קשתות בסגנון האדריכלות הערבית, קרניזים קלאסיים, מעקות ואלמנטים קישוטיים נוספים. בשנות ה-30 הוסיף האדריכל יוסף מינור קומה שלישית למבנה. 
ב- 1995 הבית היה מעומד לשכן את נציגות אש''ף אך בשל ההתנגדות הרבה שעורר העניין סוכל לבסוף הרעיון. ב- 1999 החל תהליך שיקום ושחזור המבנה שבמסגרתו נוספו לו שלוש קומות שעוצבו בסגנון אחר ומחומרים שונים, כדי להבליט את חזיתו המקורית ולא לפגוע בצורתו הססגונית.
כתובת: הירקון 52  אדריכל: אלכסנדר לוי
שנת הקמה: 1922  שימוש: מגורים ומשרדים