רובע 9

הרובע המזרחי של תל אביב, אוכלוסיית הרובע מונה כ-79,300 נפש ועל כן זהו רובע המגורים הגדול בעיר. נתיבי איילון מהווים חיץ בין הרובע לשאר הרבעים בעיר. לאורך האיילון קיים אזור תעסוקה המהווה חלק ממרכז העסקים הראשי בעיר והנהנה מנגישות תחבורתית טובה ומפוטנציאל פיתוח רב. אתרים ומוקדים חשובים ברובע: היכל הספורט מנורה מבטחים, אצטדיון שכונת התקווה, שוק התקווה, פארק וולפסון, מגדלי תל אביב.
                 

שכונות הרובע

 רמת ישראל - הוקמה בשנת 1948 במטרה לספק פתרונות דיור זמניים ליהודים שהתגוררו בשכונות מסביב והיו חשופים לירי מערים ערביות סמוכות. בתחילה נקראה השכונה ''שיכון פליטי הספר'' ובשנת 1959 שונה שמה ל''רמת ישראל'' ע"ש ישראל רוקח – ראש העיר שיזם את הקדמתה והלך לעולמו באותה השנה. היא שוכנת בין שכונת ביצרון ממערב, בית הקברות נחלת יצחק מצפון, ממזרח העיר גבעתיים ומדרום שכונת תל חיים. מאופיינת בתי השכונה קטנים וצמודי קרקע, וחלק מרחובותיה מיועדים להולכי רגל בלבד. במשך זמן רב סבלה השכונה מתדמית נמוכה, אך החל משנות ה-90 הפכו הבתים, הכוללים גינות קטנות, למבוקשים יותר, והשכונה החלה לחדש את פניה.

ביצרון -הוקמה על אדמות פרדסים לאחר מלחמת העולם השניה, עקב הצורך במענה מהיר לקליטת עולים מאסיבית ואכלוס המוני, על כן הבניה הייתה מאופיינת בצורת ''רכבות''. כיום מורכבת השכונה משני חלקים, שהגבול ביניהם הוא בית הספר ע"ש בלוך. מדרום לבית הספר נמצאת שכונת מגורים ב' אשר נבנתה למען עובדי עיריית תל אביב. העירייה החלה לבנות את השכונה בתחילת שנות ה-50 והיא מאופיינת בבתים דו-משפחתיים חד-קומתיים. השם ניתן לשכונה כדי להבדילה משכונת מגורים א' שבנתה העירייה לעובדיה בשנת 1948 ברחובות ארלוזורוב-דרך חיפה. שכונת ביצרון נבנתה מצפון לבית הספר והייתה פתוחה לרכישה לכל דורש. השכונה קוריה על שמו של מושב בצרון ושוכנת בין רמת ישראל מדרום, יד אליהו מצפון, נחלת יצחק ממזרח ונתיבי איילון ממערב.

נחלת יצחק - הוקמה בשנת 1925 ע"י עולים מקובנה‏ שקראו לה על שמו של הרב יצחק אלחנן ספקטור, שהיה הרב הראשי של קובנה ומנהיג יהדות רוסיה. שוכנת בין נתיבי איילון ממזרח ובסמוך לשכונת בורוכוב,השכונה הראשונה של גבעתיים.

כפר שלם - בעברו היה ידועה בתור סלמה והווה יישוב ערבי. לאחר הכרזת העצמאות ובריחת התושבים הערבים בשנת 1948 הוקמה השכונה כאשר יושבו מבני העיירה בפליטים יהודים מהאזור ובחדשים, בעיקר משפחות של עולים תימנים, אשר הגיעו במבצע על כנפי נשרים. בהמשך הוקמו גם צריפים ומבנים ארעיים לקליטת עולים נוספים מאוחר יותר שונה שם הכפר מ"סלמה" ל"כפר שלם", שהייתה מעתה לשכונה תל אביבית צפופה מאוד בת 20,000 תושבים.

שכונת התקווה - הוקמה בשנת 1935 בתקווה לעתיד מזהיר (השם מסמל את אמונת המייסדים) על ידי עובדי עיריית תל אביב יוצאי עדות המזרח. ביוזמתם ומימונם של יהושע ליכטר‏‏ וגרשון שץ. קנו המקימים חלקת אדמה מיושבי הכפר הערבי סלמה הסמוך. לאחר מלחמת העצמאות היא סופחה לתל אביב וכעת היא שוכנת בין בגבולות דרך ההגנה בצפון, נתיבי איילון במערב, רחוב גבעתי ורחוב מצובה במזרח, ודרך לח"י בדרום.

שכונת עזרא - הוקמה על ידי יהודים יוצאי ארצות ערב לפני קום המדינה, כתוצאה מהתפשטות שכונת התקווה הסמוכה דרומה. סמוך לשכונה נמצא גשר קיבוץ גלויות ששימש את ההולכים בשביל עפר שהוביל מאבו כביר במערב לכפר סלמה ממזרח לה. השכונה גדלה בשנות ה-50 ובשנות ה-60 כתוצאה מהתיישבות של עולים שעברו אליה מהמעברות של שכונה בדרום-מזרחה של העיר תל אביב-יפו. השכונה מתאפיינת בבתים נמוכי קומה היא שוכנת מדרום לשכונת התקווה, ממזרח ומצפון לנחל איילון וממערב לשכונת הארגזים.

שכונת הארגזים - נמצאת בשטח בו שכנה עד מלחמת העצמאות העיירה סלמה, שנכבשה במבצע חמץ. לאחר קום המדינה, התיישבו בבתי העיירה תושבים יהודים, שנשלחו על ידי הסוכנות היהודית או הגיעו בעידודה. חלק מהתושבים הקימו בתים חדשים על הקרקע. שטחה כ-136 דונם, והיא שוכנת בין דרך לח"י ובית יעקב בצפון, בלבנה במזרח, בפארק מנחם בגין ונחל איילון בדרום ובשכונת עזרא במערב.

יד אליהו - נקראת ע"ש אליהו גולומב, הוקמה בשנת 1945 לקראת סוף מלחמת העולם ה-2 עבור משוחררי הצבא הבריטי רובם ישראלים ותיקים ביוזמת עיריית ת"א וחברת ''עזרה וביצרון''. כך נוצרה שכונה הטרוגנית שהיא כיום השכונה הגדולה בתל אביב ובה כ-6,500 משפחות. היא שוכנת בין רחוב יצחק שדה בצפון, דרך משה דיין במזרח, רחוב דרך ההגנה בדרום ונתיבי איילון במערב.

תל חיים - נוסדה בשנות השלושים ונקראה ע"ש ד"ר חיים חיסין – ממיסדי אחוזת בית, ע"י בנו אלכסנדר אשר רכש את קרקעות השכונה. המילה ''תל'' היא משום שבמרכז השכונה היה בעבר תל גדול. היא שוכנת בין רחוב הוקודצקי בצפון, רחובות השלום והטייסים במזרח, רחוב לה גווארדיה בדרום ודרך משה דיין ממערב. מסוף שנות השישים ובעיקר בשנות השבעים ותחילת השמונים הייתה בשכונה תנופת התפתחות, וכיון היא נחשבת לשכונת יוקרה באזורה. רובה מאופיינת בבניה נמוכה של שתי קומות למעט מספר רבי קומות בכניסה לשכונה.

רמת הטייסים - נוסדה בשנות החמישים ונקראה ע"ש שלושה טייסי חייל האוויר שנפלו בהגנה על ת"א במהלך מלחמת העצמאות – מודי אלון, מתתיהו סוקניק ואהרון דוד שפרינצק (בתמונה מופיעה האנדרטה לזכרם). שטחה הינו 134 דונם והיא כוללת 45 בתי שיכון בני 2-3 קומות בעלי גגות רעפים. היא שוכנת בין הרחובות דרך פארק וולפסון ממערב, כפר שלם מדרום, ממזרח בשכונת רמת חן שברמת גן ומצפון בין הרחובות דרך השלום ודרך הטייסים.

רובע 8

אוכלוסיית הרובע מונה כ-29,000 נפש. 48.4% משטחה משמש למחייה כל השאר הינו שטח מסחר ושירות. משנות ה- 80 גודל האוכלוסייה יציב, אך יש לציין שמספר זה אינו כולל את אוכלוסיית מהגרי העבודה, שרובם מרוכזים ברובע 8. מוקדים עיקריים ברובע: התחנה המרכזית החדשה, התחנה המרכזית הישנה, שוק לווינסקי וכיכר המושבות

   

שכונות הרובע

קריית שלום - הוקמה בשנות ה- 50 ובנויה משלוש שכונות עיקריות שהגדולה בניהן הינה ''שיכון ותיקים''. שוכנת מדרום לדרך קיבוץ גלויות, מצפון לדרך בן צבי, ממזרח לתל כביר וממערב לנתיבי איילון. עיקר בתיה של השכונה הנם בתים דו קומתיים המיועדים לארבע יחידות דיור ושטח של כל מבנה כזה הוא כחצי דונם. בשנות השישים נבנו מבני רכבת אשר היו אופייניים לאותה תקופה והם מקיפים היום את השכונה מצִדה הדרומי והמזרחי. רחובה הראשי של השכונה הוא שדרות ישראל גורי המסתיים בלולאה הנושאת את השם "רחוב הקשת".

נווה שאנן - הוקמה בשנת 1921. שוכנת בין רחוב הרכבת מצפון, דרך בגין ורחוב העלייה ממערב, רחוב החרש ממזרח ורחוב דרך סלמה מדרום. לפי תוכנית המתאר תל אביב 5000 שהוצגה ב-2.2.10 צפויים נווה שאנן ואזור התחנה המרכזית הישנה לפיתוח כשכונת מגורים, בעיקר למשפחות וצעירים, בשילוב שימושים נוספים. לאורך נתיבי איילון יפותח מרכז עסקים ראשי ויקומו מגדלים.

פלורנטין - הוקמה בשנת 1927. שוכנת בין הרחובות העלייה במזרח, אליפלט במערב, דרך יפו מצפון ודרך שלמה (סלמה) מדרום. השכונה נוסדה על ידי דוד אברבנל והקבלן שלמה פלורנטין שעלה לישראל מסלוניקי ביוון במטה להנציח את זכר אביו דוד פלורנטין שהיה אחד ממנהיגי התנועה הציונית ביוון.

שפּ‏ירא - קרויה על שמו של מאיר גצל שפירא, סוחר קרקעות ונדבן יהודי מדטרויטאשר רכש את חלקה בפרדסי אבו כביר, בין יפו לתל אביב בשנת 1924. שוכנת מדרום לתחנה המרכזית החדשה ורחוב סלמה. נתחמת בין דרך חייל השריון ונתיבי איילון ממזרח, דרך קיבוץ גלויות מדרום ושדרות הר ציון ממערב.כיום מתגוררים בה כ- 8500 תושבים והיא מאופיינת בבתים נמוכי קומה ומרקם עירוני צפוף.

רובע 7

הרובע מונה כ- 46,000 נפש ונמצאת במגמת ירידה מתמשכת. ברובע, אוכלוסייה מגוונת הכוללת: כ- 71% יהודים ואחרים וכ-29% ערבים. רובה של האוכלוסייה הערבית בעיר מתגוררת באזור עג'מי ולב יפו.הרובע כולל ברובו אזורי מגורים, ובהם אזורי הבנייה המסורתית בעג'מי ובלב יפו, העיר העתיקה של יפו, וכן אזורי שיכונים ציבוריים בדרום ובמזרח יפו. צפון הרובע ואזור שוק הפשפשים, העיר העתיקה והנמל המתחדש הם אזורים ייחודיים המאופיינים בשימושים מעורבים למסחר, תיירות ומגורים. במזרח הרובע אזורי תעסוקה ומלאכה.

שכונות הרובע

יפו העתיקה

צפון יפו ויפו העתיקה - יפו העתיקה, זהו האזור היוקרתי ביותר ביפו. שוכן במתחם העיר העתיקה של יפו ומכיל אתרים היסטוריים רבים. השכונה נחשבת לשכונת יוקרה מבחינת מגורים. יש בה אתרים הסטוריים רבים, מתחמי אומנות ובילוי רבים כגון נמל יפו. צפון יפו (מנשייה) – האזור המחבר את שכונת נווה צדק ליפו העתיקה. השכונה נבנתה כשכונה לעשירי יפו אך נהרסה במלחמת העצמאות ונבנתה מחדש בשנות ה-60 וה-70. בתחום השכונה נמצאת גם המושבה האמריקאית-גרמנית, הממוקמת ממערב למתחם פלורנטין. המושבה הוקמה באמצע המאה ה-19 על ידי נוצרים מורמונים מארצות הברית,ולאחר מספר שנים עברה לידי הגרמנים הטמפלרים. היא מתפרשת על פני שני רחובות בלבד (רחוב אאורבך ורחוב בר הופמן), אך מהווה את אחד ממוקדי התיירות היפים בתל אביב. במושבה נבנים כיום מספר פרויקטים יוקרתיים למגורים המעניקים לאזור תנופת פיתוח גדולה.

עג'מי וגבעת עלייה - אזור זה הינו האזור הדרומי מערבי של יפו. השכונה מאופיינת בבנייה מסורתית צפופה. שני צירים מרכזיים חוצים את השכונה: רחוב יפת, רחוב שוקק מסחר וחיים, ורחוב קדם, הרחוב הראשון לים לאורכה של יפו. בצפון השכונה רחובות יוקרה הקרובים לנמל כגון: הצדף, השחף, הדולפין ואנדרומדה. יוקרתיות האזור יורדת ככל שמתקרבים דרומה. עם זאת, לאחרונה יש תנופת פיתוח והחלו לקום פרויקטים חדשים גם בדרום השכונה (כגון פרויקט לאורה). 

חוף גבעת עלייה

מרכז יפו - זוהי שכונה הפעילה מאוד מבחינה נדל"נית. באזור זה נמצאת המכללה האקדמית תל אביב יפו, על כן שוק ההשכרות ושוק הדירות להשקעה פורח. את השכונה חוצה שדרות ירושלים, ציר מסחר ראשי ביפו, ובתוכו נמצא שוק הפשפשים, המכיל מסעדות ומקומות בילוי רבים הפורחים בשעות היום והלילה.

שוק הפשפשים

השכונות הדרום-מזרחיות של יפו - דקר, גבע הרצל, יפו ב' (תל כביר), יפו ג', יפו ד', שיכוני חסכון ונווה גולן. שכונות אלו עוד לא מיצו את הפוטנציאל הנדל"ני הטמון בהן. צפוי כי עם התפתחות העיר דרומה גם שכונות אלו יעברו מהפך וערך נכסי הנדל"ן שם יעלה משמעותית. שכונות אלו מהוות אזור מומלץ להשקעה לטווח הרחוק. 

רובע 6

אוכלוסיית הרובע מונה רק כ- 4,900 נפש, שכן מרבית שטחו של הרובע נמצא באזורי המע"ר המטרופוליני (מרכז עסקים ראשי) וכולל שטחי תעסוקה רבים.

הרובע כולל חלקים ניכרים ממרכז העסקים הראשי של העיר השוכן לאורך האיילון. אזור התעסוקה מאופיין בבניה לגובה של מגדלים, בעיקר למשרדים ומהווה את הפוטנציאל הגדול של העיר לשטחי תעסוקה בעתיד. מוקדים עיקריים ברובע: הקריה, פארק שרונה, מתחם עזריאלי, מתחם גבעון (הארבעה) והשוק הסיטונאי

מרכז עזריאלי

שכונות הרובע

שכונת מונטיפיורי - שכונה בלב תל אביב המזרחית. השכונה הוקמה בשטחו של פרדס מונטיפיורי שהיה הפרדס הראשון בארץ ישראל שניטע וטופל בידי יהודים. ביוני 1943 צורפה לעיר תל אביב ונסללו בה כבישים ומדרכות. ברבות השנים הפכה השכונה לאזור תעשייה שבו מוסכים, בתי מלאכה זעירים, ואף מכוני ליווי והימורים. החל משנות ה- 90 החלה פריחה איטית של האזור שהתבטאה במעבר של אמנים ואוכלוסייה צעירה לשכונה. בשכונה ממוקמים תאטרון תמונע, מרכזים רוחניים ומרכזי הפקת מוזיקה וטלוויזיה. 

שדרות יהודית

שכונת הקריה ולינקולן - שכונה במרכז תל אביב הכוללת את מחנה הקריה, מתחם שרונה החדש ומרכזי בילוי רבים בתוואי רחוב הארבעה. שכונת הקריה מערבת מספר מרקמים בתוכה: בסיס הקריה מתחם עסקים נרחב הכולל את ציר המע"ר ומתחם דרום הקריה. 

מתחמי מגורים - המתחם המערבי למתחם הקריה עד אבן גבירול, קריית ספר, מתחם שרונה החדש, והאזור הדרומי הכולל חלקים מרחובות כגון מזא"ה, נחמני, לינקולן ועוד. 

מתחם בילוי - רחוב הארבעה, מתחם שרונה החדש שהפך להיות אחד ממתחמי הבילוי המרכזיים של תל אביב, בו נמצאים בתי הטמפלרים ההיסטוריים ושוק שרונה, פארק קריית ספר שנפתח השנה לרווחת התושבים והעלה ערך האזור בצורה משמעותית. השכונה מתאפיינת בשילוב של בנייה לגובה בבנייני משרדים ומגורים חדשים לצד בנייני מגורים ישנים בני 3-4 קומות המאפיינים את הבנייה בשכונות אחרות כגון לב תל אביב.

פארק שרונה

רובע 5

האזור ההיסטורי של העיר תל אביב. כמו כן המושג "תל אביב הקטנה" מתייחס לעיר שגבולותיה היו זהים לאלה של רובע 5. 
אוכלוסיית הרובע מונה כ- 38,000 נפש, ביניהם בולטת קבוצת הגיל של צעירים בני 35-20 המהווה כ- 44% מאוכלוסיית הרובע. 
מוקדים עיקריים ברובע: שדרות רוטשילד, כיכר מגן דוד, שוק הכרמל, מדרחוב נחלת בנימין, רחוב שינקין, גן מאיר, כיכר ביאליק, מתחם תחנת הרכבת יפו, מרכז סוזן דלל.

         

שכונות הרובע
לב העיר - אזור לב העיר, או לב תל אביב, נמצא במרכז תל אביב כפי שהייתה בחמישים שנותיה הראשונות. חלק זה של העיר שוקק חיים, ביום ובלילה. לב תל אביב נמנה עם האזורים הותיקים ביותר בעיר. האזור התחיל להיבנות בשלהי העידן העותומני. מסביב, האזור האזור מתאפיין בבתי מגורים שנבנו בסגנון הבינלאומי ובסגנון האקלקטי אשר נבנו בשנות ה- 30 וה- 40. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של שימור, חידוש ושיפוץ הבתים. בחלק מן הרחובות ניכר אופיים האירופי של הבתים. באזור אתרים ומבנים רבים המהווים חלק בלתי נפרד מתולדות תל אביב, ביניהם בניין העירייה הישן, בית הקברות בו טמונים מנהיגים ישראליים וסופרים ידועי שם, וכן מספר בתי כנסת הנמנים על המפורסמים ביותר בישראל, לרבות אוהל משה ברחוב שד"ל ובית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי פינת אחד העם.

בניין העירייה הישן

כרם התימנים - כרם התימנים היא שכונה הממוקמת בדרום מרכז ת"א. הבתים הראשונים נבנו מצפון לעיר יפו, בשלהי המאה ה- 19. בהם התיישבו יהודים שהגיעו לארץ מתימן. השכונה התאפיינה בבנייה נמוכה, חצרות פנימיות, בתים צמודים וסמטאות צרות. יש הסוברים, כי השם "כרם" ניתן לה בשל ריבוי עצי הגפן בחצרות השכונה. החל משנות ה- 90, נבנו בה בתי מידות מפוארים ועלה הביקוש להתגורר בה. רבים מזקני השכונה הלכו לעולמם ורבים מהצעירים עזבו. רוחו המקורית של הכרם נשמרה במועדון הקשישים בשכונה. בשנים האחרונות השכונה בכלל ורחוב הרברט סמואל בפרט עברו תנופת פיתוח גדולה, כך ממוקמים בה פרויקטי יוקרה גדולים כגון sea-one, הרברט סמואל 10 ועוד.

נווה צדק - שכונה של בתים פרטיים בדרום מערב תל אביב. היא נוסדה ב-1887.בתחילת שנות השמונים של המאה ה- 20, החלה מגמה של חזרה לשכונה, בעיקר של צעירים, וביניהם אומנים רבים, אשר מצאו בנווה צדק סביבת חיים מתאימה לסגנון חייהם. התושבים החדשים שיפצו את בתי השכונה החרבים, והפיחו בה רוח חדשה. האתר הבולט ביותר בשכונה, שעבר תהליך שיחזור ושימור, הוא מרכז סוזן דלל מתחם תרבות, בילוי ופנאי שכולל רחבה גדולה לאירועי חוצות, אולם חזרות ומופעים של להקת המחול בת-שבע ומסעדות. בעקבות תוכנית השימור שינתה השכונה את פניה והפכה להיות אזור מגורים פופולרי. בתים רבים בשכונה שופצו או נבנו מחדש. רחוב שבזי הפך לרחוב אופנתי שוקק חיים ובו חנויות מעצבי בגדים וכלי בית, גלריות לעבודות אמנות, בתי קפה, מסעדות ופאבים.

רובע 4

אוכלוסיית הרובע מונה כ- 44,200 נפש ובשנים האחרונות נמצאת במגמת עלייה. 

מרבית אוכלוסיית הרובע מבוגרת. כ- 20% הם בני 65 ומעלה, לעומת 14.2% מאוכלוסיית כלל העיר.
מוקדים עיקריים ברובע: כיכר המדינה, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב), מוזיאון תל אביב, המשכן לאמנויות הבמה, בית אריאלה ובית המשפט המחוזי תל אביב.

מוזיאון ת"א לאומנות                                       רובע 4 במבט על

שכונות הרובע

בבלי - שכונה בצפון תל אביב, מדרום לנחל הירקון. השכונה קרויה על שם התלמוד הבבלי, ורחובות רבים בה נושאים שמות הקשורים בספרות חז"ל, דוגמת הכנסת הגדולה, ירושלמי, סנהדרין, המשנה וכו'. הרחוב הראשי המוביל לשכונה מדרך נמיר הוא רחוב הרב הרצוג, שבו ממוקם גם המרכז המסחרי. במחצית שנות ה-80 נבנה החלק הדרומי (רחוב פעמוני) ברמה גבוהה אף יותר, והשכונה שמרה על ייחודה כשכונה קטנה יחסית, לתושבים ממעמד בינוני-גבוה, אם כי משפחות רבות עברו לאזורים צפוניים יותר, שהציעו דירות גדולות יותר ומגדלי מגורים גבוהים יותר. בעשור הראשון של המאה ה-21 התמקדה הבנייה בשכונה בבתי מגורים יוקרתיים הצופים אל נחל איילון. בימים אלו מאושרת תוכנית בניית מגדלי מגורים יוקרתיים חדשים 

ומפוארים.

פארק צמרת - שכונת מגורים בתל אביב המיועדת להכיל שנים עשר גורדי שחקים ובהם כ-1,500 יחידות דיור. בנייתה של השכונה החלה ב-2005. מתכנן השכונה הוא האדריכל אבנר ישר. שטחה של השכונה הוא 133 דונם. היא ממוקמת באזור סואן, בין דרך נמיר ממערב ונתיבי איילון ממזרח, מצפון לתחנת הרכבת תל אביב מרכז. לצמצום מטרד הרעש, השכונה מוקפת ממערב ומזרח בקירות אקוסטיים בגובה 4.5 מטרים. בשכונה מרכז מסחרי פעיל, חניון תת-קרקעי, פארקים, מדשאות, גינות ומגרשי משחקים.

הצפון החדש - הצפון החדש הוא כינוי לחלקה של העיר תל אביב-יפו, המשתרע בין רחוב אבן גבירול ממערב, לדרך נמיר ממזרח, ובין נחל הירקון מצפון לשדרות שאול המלך מדרום. כל אזור הצפון החדש מהווה אזור איכותי ויוקרתי למגורים, בו מרקמי מגורים שונים, החל מבתים פרטיים באזור פארק הירקון, עבור בבנייה רוויה נמוכה בת 4-6 קמות וכלה בבנייני מגורים רבי קומות המפוזרים ברחבי האזור.

אתרים מרכזיים בצפון החדש

כיכר המדינה - הכיכר הגדולה בעיר, מכילה מתחם מגורים יוקרתי המקיף את הכיכר ומכיל מפלס מסחר עם חנויות יוקרתיות ונחשב מתחם הקניות היוקרתי בארץ.

אזור בית המשפט - מתחם בית המשפט נמצא ברחוב שאול המלך, בסמוך אליו נמצאים מוזיאון תל אביב לאומנות, תאטרון הקאמרי, מגדל אמות, גינת דובנוב ומקומות בילוי ותעסוקה נוספים. 

רחוב יהודה מכבי וכיכר מילאנו - רחוב יהודה מכבי מחבר בין דרך נמיר לאבן גבירול דרך כיכר מילאנו. ברחוב מסחר ומגורים, מהווה מוקד בילוי בחלק הצפוני של הצפון החדש, סמוך לפארק הירקון ולכניסה לשכונת בבלי.

רובע 3

רובע המוכר גם כ "צפון הישן של תל אביב". אוכלוסיית הרובע מונה כ- 60,000 נפש בקירוב. קבוצת הגיל של 20-35 הינה המשמעותית ביותר ומהווה כ- 46.3% מאוכלוסיית הרובע. 
החלק הגדול של העיר הלבנה על פי הגדרות אונסק"ו נמצע ברובע זה.
מוקדים מרכזיים ברובע: כיכר דיזנגוף, דיזנגוף סנטר, מתחם הבימה, כיכר רבין, נמל תל אביב, מתחם בזל.

קו הים במבט על                                         נוף טיפוסי ברובע

שכונות הרובע

הצפון הישן - מרכיב את כל רובע 3, והנו אזור בתל אביב אשר נבנה במהלך שנות ה-30 וה-40 מצפון לגרעין העיר ההיסטורית. האזור המקורי מוגדר כשטח שבין נחל הירקון בצפון ועד שדרות בן ציון ורחוב בוגרשוב בדרום, ומרחוב אבן גבירול במזרח ועד הים התיכון במערב. הרחובות המרכזיים באזור זה הם דיזנגוף, בן יהודה, אבן גבירול, נורדאו, ז'בוטינסקי, ארלוזורוב, בן-גוריון ופרישמן. המרקם העירוני של הצפון הישן הוא ייחודי מסוגו במבניו ובתכנונו בעולם, וזכה להכרה כאתר מורשת עולמית כחלק מהעיר הלבנה. היותו של הצפון הישן מיושב בעיקר בתושבים אמידים שעלו מארצות מרכז אירופה בעליות הרביעית והחמישית, הצמיחה את הכינוי "צפוני", שמשמעו עשיר ומפונק, ומאוחר יותר התייחס גם לתושבי הצפון החדש ולתושבי שכונות עבר הירקון.

כיכר רבין                                                    חוף בוגרשוב

רובע 2

אוכלוסיית הרובע מונה כ- 50,000 נפש. הרובע מתאפיין באוכלוסיית משפחות עם ילדים.

ברובע שכונות מגורים ותיקות ושתי שכונות גדולות חדשות שאוכלסו בשנים האחרונות: "המשתלה" ותל-ברוך צפון.
במזרח הרובע בשכונת רמת החייל קיים אזור תעסוקה עתיר ידע – קריית עתידים. באזור קיימת פעילות מסחרית ענפה כולל מסעדות רבות המשרתות את אזור התעסוקה ביום ואת המבלים בערב ומאפשרות לאזור להיות פעיל במשך רוב שעות היממה.

שכונות הרובע

השכונות המזרחיות:

שיכון דן - הקרבה הגדולה למרכז העיר ועם זאת השקט היחסי שמאפיין את השכונה, הפכו אותה לאחד האזורים המבוקשים ביותר ת"א. השכונה מאוכלסת בעיקר בבני המעמד הבינוני-גבוה-ומעלה.

המשתלה - שכונה הוקמה בשנות ה-90 והוגדרה מיסודותיה כשכונת יוקרה, השכונה נבנתה על המשתלה השכונתית ומכאן מקור שמה של השכונה. זוהי השכונה הצפונית ביותר בתל אביב. 

צהלה - אחת השכונות הראשונות באזור הצפון-מזרחי של תל אביב, היא נבנתה לאכלס אנשי צבא ובטחון, מכאן נגזר שמה, בשנות ה- 90 עברה התחדשות ונבנו בה בתים פרטיים חדשים רבים.

גני צהלה/רמות צהלה - חל בסוף שנות ה-60 נבנו ממערב לצהלה השכונות גני צהלה ורמות צהלה, הראשונה צפונית לרחוב צה"ל, הרחוב הראשי של צהלה, והשנייה מדרום לו. בשכונות אלה בניה מעורבת של בתים צמודי-קרקע, בתים בני שתיים-שלוש קומות, ובנייה רוויה לגובה עד שש קומות בגני צהלה.

נווה שרת - ממוקמת בצפון תל אביב הנחשב לאזור אמיד וגובלת ב צהלה. לשכונה פוטנציאל התפתחות בשל מיקומה הקרוב למתחם ההיי-טק קריית עתידים וכן בשל המיקום בצפון העיר.

רמת החייל - סמוך לשכונה ממוקם אזור תעשייה עבר הירקון, המהווה מרכז לחברות היי-טק שונות, ומכונה לעתים גם הוא בשם רמת החייל. שמה של השכונה ניתן לה להנצחת חיילי צה"ל שלחמו במלחמת העצמאות.

ישגב - השכונה נוסדה בשנת 1952 על ידי ארגון עובדי המדינה ומאופיינת בבניית "שיכונים" - בתים דו-משפחתיים חד קומתיים.

רמת החייל                                                     צהלה

השכונות המערביות:
הדר יוסף - השכונה הוקמה בשנת 1949. בשל הצורך לשכן אלפי עולים במדינה הצעירה, נבנו מבני מגורים בני שתי קומות בהם שמונה משפחות בכל בניין, כך שגודלה הממוצע של כל דירה היה 22 מ"ר. חלקה החדש יותר של הדר יוסף נבנה החל משנות ה- 70 וכולל מבני מגורים בני שבע עד 12 קומות. רוב שמות הרחובות בשכונה מנציחים קהילות יהודיות שחרבו בשואה.

תל ברוך - שכונה יוקרתית שנוסדה בשנת 1947‏. השכונה נחלקת לשני חלקים, שניהם נחשבים יוקרתיים ומשלבים שטחים נרחבים של גנים ציבוריים וחורשות:

תל ברוך הישנה: חלקה הישן של תל ברוך, 95% ממנו הם בתים פרטיים.
תל ברוך צפון: החלק החדש של השכונה אשר הוקם בסוף שנות ה- 90. למעלה מ-70% מהבנייה בתל ברוך צפון היא בנייה רוויה של בנייני מגורים בני 4 עד 8 קומות, ושאר הבתים הם בתים פרטיים.

מעוז אביב - השכונה נוסדה בשנת 1954. כל הבתים בשכונה הם בניינים מוארכים בעלי 4 קומות, למעט בניין אחד בעל 12 קומות. שכונת מעוז אביב מאופיינת בצמחייה רבה. הבנייה בשכונה מרווחת וככלל היא בעלת אופי שקט ונינוח.

נאות אפקה - שכונת נאות אפקה מחולקת לשני חלקים – א ו-ב, המופרדים ע"י רחוב קק"ל, מרקם המגורים היינו בעיקר וילות וקוטג'ים, נאות אפקה נחשבת לשכונה נעימה, רגועה ואצילית. שלחמו במלחמת העצמאות.

שכונת הדר יוסף                                                מעוז אביב

רובע 1

אוכלוסיית הרובע מונה כ- 50,000 נפש. מתוכם אחוז גבוה יחסית של גילאי 65 פלוס.
רובע זה משמש בעיקר למגורים. הבניה מתאפיינת בבניה רוויה ברובה.
מוקדים ואתרים מרכזיים ברובע: אוניברסיטת תל אביב, מהאוניברסיטאות המובילות בישראל. פארק הירקון, הריאה הירוקה הגדולה ביותר בעיר. מוזיאון ארץ ישראל, גני התערוכה ושדה דב.

         קו הים                                               אוניברסיטת תל אביב

שכונות הרובע

השכונות המערביות:

כוכב הצפון - אחד האזורים הנחשבים והיוקרתיים במדינת ישראל. השכונה נבנתה בתחילת שנות ה-90 ועד עכשיו ממשיכה להיבנות. השכונה מאופיינת בבתי קומות מפוארים.

הגוש הגדול - שכונה חדשה בצפון מערב העיר. השכונה מתאפיינת בבנייה רוויה, נמצאת עדיין בהליכי בנייה ופיתוח, ממוקמת בסמיכות לחוף הים.

שיכון ל' - השכונה שוכנת בסמיכות לשדה התעופה שדה דב. השכונה מאופיינת בעיקר בבניינים בני 6-8 קומות, כולם בנייני מגורים למעט שלושה מרכזים מסחריים המפוזרים בה.

אזורי חן - אזורי חן היא שכונה קטנה, הכוללת שמונה בניינים הניצבים בצורת ספירלה (602 יחידות דיור). כיום נבנים בה עוד בניינים חדשים. בשכונה מתגוררים כ-2,000 נפש, יש בה מרכז מסחרי קטן הכולל מספר בתי קפה, מרכול, סניפי בנק וקופת חולים וכן מועדון קאנטרי.

הגוש הגדול

השכונות המזרחיות:

אפקה - אפקה היא שכונה בצפון העיר תל אביב השוכנת צפונית לנחל הירקון. מקור השם אפקה הוא על שם "אגודת אפק" אשר הקצתה את הקרקעות לאנשים שרצו להתגורר בשכונה. השכונה מתאפיינת בריבוי בתים פרטיים (וילות וקוטג'ים), יחד עם מספר מאוד מצומצם של מבני שיכון בני ארבע קומות.

רמת אביב - השכונה נוסדה מצפון לירקון בשנות ה-50 בעקבות הגירה של עולים מארצות מזרח אירופה. במשך השנים רמת אביב המשיכה להתפתח צפונה, כך הוקמו מסביבה אוניברסיטת תל אביב,מוזיאון ארץ ישראל, בית התפוצות ואולפני הטלוויזיה החינוכית.

רמת אביב ג' - החלה להיבנות במהלך שנות ה-70 מצפון לנווה אביבים. בשנות ה-80 וה-90 הפכה לשכונת יוקרה בעלת מוניטין ברמה הלאומית.

רמת אביב החדשה - החלה להיבנות ב־1996, עדיין מצויה בתהליך בניה ואכלוס. השכונה מאופיינת בבתים משותפים ואין בה צמודי קרקע. בשכונה בית ספר יסודי "אביב", והיא נשענת על מוסדות הבריאות והרווחה של שכונת תוכנית ל' ורמת אביב ג' בעיקר.

נווה אביבים - אחת השכונות היוקרתיות והאיכותיות באזור, חלקה של השכונה נבנה ע"י גיגי פרס, אח של שמעון פרס, וחלקה נבנה ע"י חברת "נווה", שהעניקה את שם "נווה" לשכונה.

     נווה אביבים                                             רמת אביב החדשה